הזמן שולחן

סיור וירטואלי

ממעמקים קראתני

החום שהפציע השבוע גרם לרועי שטיינברג לפנטז על מעמקי הים, מה שמיד גרם לו לשחות לכיוון מסעדת הצדף על היצע האלכוהול, הדגה ופירות הים האפרודיזיים שלה. היה משכר

השבוע היה חם. חורף או לא, הלהט התל אביבי החל מבצבץ ממקום רבצו החורפי, הרים ראש ונשף חמימות שדרשה צינון רבתי. אולי בגלל זה פיתחתי אמפתיה לשוכני המעמקים, דמיינתי אותם (וגם את עצמי) מתענגים על זרמי עומק קרירים וצוחקים על יושבי היבשה המאודים. כיוון שזימים וקשקשים לא ממש הולמים ת'פאסון הויזואלי שלי, אז כל אימת שחשק ימי מתחיל לגרגר, אני מפנה אותו לעונג מעמקים אחר. סיימתי ריצה, איחרתי כמה דקות לעדי (אבל היא לא ממש כעסה), הלכתי קצת לאיבוד בדרך (כי לפעמים אני מתמסטל מריח ממש טוב של אישה) ולבסוף הגענו רעבים בטירוף לצדף, המקום לעונג מעמקים בה' הידיעה.


 


מסעדת הצדף מעוצבת באופן מרשים: קירות צבועים אפור בהיר, תקרה גבוהה, קיר יינות איכותי ועשיר, תאורה נעימה ושלוש נברשות ענק מרהיבות שמגדירים יחד חלל פנימי מכובד ומזמין. השולחנות עשויים עץ מלא והכיסאות משכנעים לשקוע בריפוד המפנק. אדי הריח הטעימים הנישאים במרומז ברחבי המסעדה לא ממש עוזרים לשמור על אדישות.


 


גמלא ריזלינג בשתי כוסות נבחר כפתיח אלכוהולי והצליח למלא את תפקידו בהצלחה מרובה. גווניו הפירותיים רעננו בקלילות, הנעימו חך בדגדוג פתייני והתאימו למהלך הארוחה הימית שלנו בצורה מושלמת. מיד עם ישיבתנו הגיעה המלצרית המקסימה שלנו והאירה את השולחן בשלל מאזטים טעימים ומרחיבי תאבון במסורת הרי-פיל. נדגמו סלט אבוקדו לימוני, פרחי כרובית מטוגנים (שנראה כי זכו במחוזותינו לפרס חביבי הקהל), קוביות סלק, גזר לימוני ושורף לשון שהיה מצוין, סלט כרוב חמצמץ, חציל קלוי טעים "על האש" שהוגש בצורתו הגולמית-מחוספסת, סלסה חריפה אש למבינים, טחינה סמיכה ואיכותית, סלט ביצים ביתי, איקרה אותנטית עם קוביות בצל קטנטנות להשלמת החוויה, שום צלוי בתנור ומתקתק, חום בגווניו ועשיר בטעמיו, דג מטיאס, צזיקי קריר בעל אופי יווני אמיתי וקוביות בטטה א-לה אנטיפסטי שעדי מאד אהבה. לכל אלה נלוו לחמניות ג'אבטה קטנות, חמימות ופריכות שהשלימו את החוויה.


 


למרות הפיתוי להישאר, עזבנו את המאזטים לטובת הראשונות. אלה המשיכו את המומנטום נפלא. ראשונה, לבחירת עדי, הגיעה מחבת רוחשת עם פטריות שמפיניון מוקפצות בשום, רמיזות חמאה, שמן זית, וספלאש של יין לבן (כך הורגש). הפטריות נצלו בחכמה, שמרו על פריכותן ואגרו את כל הטעמים. אני הזמנתי סביצ'ה נהדרת מפילה מוסר בקוביות נאות, תרתי משמע ובטעם מצוין, שהוגשו בכוסית יפהפייה על מצע ג'וליאנים של סלק טרי ופריך ובשילוב קוביות עגבניות קונקסה לסינרגיה אדירה.


 


מדושנים מהחוויה הגענו לחגיגה האמיתית. אל שולחננו הגיעה צלחת גדולה שהכילה מבחר מגוון של פירות ים טעימים. היו שם מולים, כתומים קמעה ושמנמנים, שרימפס בשרניים וורדרדים, טבעות וראשי קלמארי במידת העשייה המדויקת וצדפות. כל אלה נתעטפו להם ברוטב חמאה צרפתי קלאסי ומצוין שהחמיא למנה ונתן לפרודוקטים הטובים את קדמת הבמה.


 


נחנו קצת לאחר החוויה, הרגשנו כמו אחרי טיול שדורש הרגעות ומנוחה. תה עם נענע לי וקפה לעדי, פינו מקום לסופלה שוקולד עשיר, וולקאני ולוהט ולצדו בחרנו 3 כדורי סורבה קרירים ומרעננים בטעמי תות שדה, קוקוס ומנגו. החום בוטל, החורף חזר וזה כיף לא פחות לאכול דגים בגשם.


*הכותב היה אורח המקום.